22 ביולי | אלוהים שם אותי פה
אני איבר בגוף המשיח.
וְאַתֶּם גּוּף הַמָּשִׁיחַ אַתֶּם וְאֵבָרָיו כָּל־אֶחָד לְפִי חֶלְקוֹ.
(ראשונה לקורינתים יב, 27)כִּי כַּאֲשֶׁר הַגּוּף אֶחָד וּבוֹ אֵבָרִים הַרְבֵּה וְכָל־אֵבָרֵי הַגּוּף אַף כִּי־רַבִּים הֵם כֻּלָּם גּוּף אֶחָד כֵּן גַּם הַמָּשִׁיחַ…. כִּי גַם־הַגּוּף לֹא אֵבָר אֶחָד הוּא כִּי אִם־רַבִּים׃ אִם־תֹּאמַר הָרֶגֶל לֹא יָד אֲנִי עַל־כֵּן אֵינֶנִּי מִן־הַגּוּף הֲלָזֹאת לֹא מִן־הַגּוּף הִיא׃ וְאִם־תֹּאמַר הָאֹזֶן לֹא עַיִן אֲנִי עַל־כֵּן אֵינֶנִּי מִן־הַגּוּף הֲלָזֹאת לֹא מִן־הַגּוּף הִיא׃ אִם־הַגּוּף כֻּלּוֹ יִהְיֶה עַיִן אַיֵּה הַשָּׁמַע וְאִם־כֻּלּוֹ שֶׁמַע אַיֵּה הָרֵיחַ׃ וְעַתָּה הָאֱלֹהִים שָׁת אֶת־הָאֵבָרִים כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם בַּגּוּף כְּפִי רְצוֹנוֹ.
(ראשונה לקורינתים יב, 12ת 14-18)
אלוהים קבע את יעודנו בחיים מראש
חשוב שניקח שלושה דברים מהטקסט הנ"ל של שאול. ראשון, הבחירה של איפה ומה נהיה בגוף המשיח אינה הבחירה שלנו אלא של אלוהים. אלוהים סידר את איברי גופו במקומם וקבע את פעילותם. הבחירה אינה בידינו; אלוהים הוא זה שבוחר ומגלה לנו את רצונו.
חיי הפרט משולבים בחיי הכלל
הדבר השני שחשוב להבין מהטקסט הנ"ל הוא שכתוצאה מכך שאנו מקבלים את בחירת אלוהים עבורנו, חיינו משתלבים עם גוף גדול יותר, גוף המשיח, בלי שאנו חודלים להיות יחידים אינדיבידואלים. העקרון הזה דומה לזרת שמוצאת את מקומה ביד השלמה, ליד ארבעה אצבעות אחרים, מחוברת דרך היד לחיים שלמים וליעוד של גוף שלם. אנו לא מאבדים את הזהות האישית שלנו כמאמינים באלוהים, יחד עם זאת, אנו הופכים להיות חלק מקבוצה גדולה קואופרטיבית בו זמנית בתפקיד האיבר שאלוהים יעד אותנו להיות.
שלישי, כגוף קואופרטיבי, אנו מסוגלים לייצג את המשיח במלואו כלפי העולם. אף אחד מאיתנו אינו מסוגל לייצג את המשיח כראוי לבדו; כאשר אנו מאוחדים כגוף, הגוף הזה מסוגל באופן מושלם וקואופרטיבי לייצג את ישוע המשיח לעולם שבו אנו חיים.
תודה לך ישוע שעשית אותי חלק מגופך. אני מכריז שאלוהים שם אותי, עם האישיות הייחודית שלי כחלק ממשהו גדול ממני, לייצג את המשיח במלואו לעולם. אני איבר בגוף המשיח. אמן.
דרק פרינס ישראל הכרזת הדבר 