קישורים לאתר החדש

הקליקו כאן להיכנס לאתר החדש

הקליקו כאן להיכנס לעמוד של המדריך היומי באתר החדש

מודעות פרסומת

17 באוגוסט | אור על-טבעי – הנוכחות של אלוהים עצמו

הושלמתי במשיח

בוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן.
(קולוסים ב, 9-10)

הִזָּהֲרוּ פֶּן־יוֹלִיךְ אֶתְכֶם אִישׁ שׁוֹלָל בְּפִילֹסוֹפְיָה וּבְמַדּוּחֵי שָׁוְא לְפִי קַבָּלַת בְּנֵי הָאָדָם וְתִקּוּנֵי הָעוֹלָם וְלֹא עַל־פִּי הַמָּשִׁיחַ.  כִּי בוֹ בְּגוּפוֹ שֹׁכֵן כָּל־מְלֹא הָאֱלָהוּת וּבוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים, אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן.
(קולוסים ב, 8-10)

זוהי מטרתי – להכנס אל מלוא מה שניתן לנו במשיח ישוע, מטרתנו הסופית לסיפוק כל צרכינו. ניתן למצוא הקבלה באוהל המועד של משה כפי שהוא מתואר בתנ"ך. המשכן היה בנוי משלושה חלקים: החצר החיצוני, ואז מאחורי וילון ראשון הסתתר המקום הקדוש, ומאחורי וילון שני הסתתר קודש הקודשים. שוב, אחת הדרכים להבדיל בין החללים השונים היא דרך בחינת כמות האור בכל חלל.

תאורה במשכן אלוהים

בחצר החיצונית היה אור טבעי שסופק על-ידי השמש, ירח וכוכבים. במקום הקדוש, אין כבר אור טבעי. המקום היה מואר על-ידי המנורה בעלת שבעה הקנים, אשר דלקה על-ידי השמן בתוך הקערות על הקנים. בתוך המקום הקדוש אינך מודרך עוד על ידי החושים הטבעיים שלך אלא על ידי אמונתך. מעבר לוילון שני, ניתן לומר, לא היה אור בכלל. הייתה סיבה אחת בלבד להכנס לקודש הקדושים: כדי לפגוש את אלוהים. כאשר אדם חצה בלב כנה את הוילון השני, המקום הואר באופן מדהים עם הנוכחות העל-טבעית של אלוהים, השכינה. זאת המטרה המהותית. הדבר היחיד שיכול למשוך אותנו להכנס לקודש הקדושים הוא רק אלוהים. הוא לא מספק אטראקציות אחרות מאחורי הוילון השני. או אלוהים או כלום. אם אלוהים אינו מגיע, נותרת בחשיכה מוחלטת. החיים כנים עם אלוהים פירושם לא לבקש אטרקציות חילופיות. רק אלוהים עצמו, אלוהים לבדו.

האור שאני מבקש לעצמי אינו אור טבעי או מלאכותי, אלא אור על-טבעי – הנוכחות של אלוהים בעצמו.

תודה לך אדוני על פעולתך בקרבי. אני מכריז שזה אלוהים עצמו, אלוהים לבדו אותו אני רוצה – מלוא המשיח – מפני שנמלאתי בו מפני שהושלמתי במשיח. אמן.

16 באוגוסט | אוצרות החכמה והדעת

נעשיתי מושלם במשיח

בוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן.
(קולוסים ב, 9-10)

הייתי פילוסוף מקצועי במשרה מלאה. חיפשתי בכל המקומות תשובות לבעיות החיים. גם בנצרות (באופן היא הוצגה בפני באותם ימים) חיפשתי, והגעתי למסקנה שהנצרות אינה מסוגלת לספק תשובות לבעיות. צדקתי לחלוטין- היא באמת לא יכלה. פניתי לאחר מכן לפילוסופיה היוונית, ליוגה ולדברים אחרים מגוחכים. ואז, בשנת 1941, בחדר מגורים צבאי, ערב אחד בערך בחצות, כולם ישנו וחוויתי מפגש אישי עם האדון ישוע המשיח. במפגש הזה, גיליתי שמצאתי את התשובה.

לאחר זמן מה, קראתי משהו שכתב פאולוס אודות ישוע המשיח:

אֲשֶׁר צְפוּנִים בּוֹ כָּל אוֹצְרוֹת הַחָכְמָה וְהַדַּעַת.
(קולוסים ב, 3)

ישבתי לעצמי, "מדוע להמשיך להתלכלך בפחי הזבל של חכמה אנושית כאשר כל האוצרות צפונים בישוע המשיח?"

החלטתי שכל התשובות קיימות בספרי התנ"ך והברית החדשה ושמתי את פניי למצוא בספרים האלה בלבד את מה שהצפין האלוהים בישוע המשיח.

לפעמים תעיתי בדרך; לפעמים חרגתי ודעתי הוסחה. עם זאת, ישוע הוא:

"…הָאָלֶף וְהַתָּו הָרֹאשׁ וְהַסּוֹף הָרִאשׁוֹן וְהָאַחֲרוֹן…" ו… "נַבִּיטָה אֶל־יֵשׁוּעַ רֹאשׁ הָאֱמוּנָה וּמַשְׁלִימָהּ…"
(חזון יוחנן כב, 13, אל העברים יב, 2)

אנו שלמים בו. אם תביט החוצה מהמשיח, אתה תמצא כל מני תיאוריות מעניינות ורעיונות שיכולים לגרות את דעתך. בסופו של דבר זה לאכול קליפות במקום את המזון העשיר של האב.

תודה לך אדוני על פעולתך בקרבי. אני מכריז שישוע הוא התשובה – האלף והתו, הראשית והתכלית, ראש האמונה ומשלימה. אני נמלאתי בו מפני שאני נעשיתי מושלם במשיח. אמן.

14 באוגוסט | לעשות את רצונו של האל

הושלמתי במשיח

בוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן.
(קולוסים ב, 9-10)

מדוע אנו חיים כאן על כדור הארץ? לא כדי לעשות את הרצון שלנו אלא כדי לעשות את הרצון של המשיח ששלח אותנו.

בַּעֲבוּר זֹאת גַּם־אֲנַחְנוּ לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר שְׁמַעֲנוּהָ לֹא חָדַלְנוּ לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַעַת רְצוֹן הָאֱלֹהִים בְּכָל־חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית.
(קולוסים א, 9)

עלינו להתמלא בדעת רצון האלוהים. במילים אחרות, צריך הדעת של רצון המשיח ישתלט על מוחנו. הוא ישלוט לגמרי על מחשבותנו.  כל מניע וכל מטרה יישלט על-ידי דעת הרצון של המשיח.

אֶפַּפְרָס אֲשֶׁר־הוּא מִכֶּם שֹׁאֵל לִשְׁלוֹמְכֶם עֶבֶד הַמָּשִׁיחַ הַמִּתְגּוֹשֵׁשׁ בַּעַדְכֶם בִּתְפִלּתָיו בְּכָל־עֵת לְמַעַן תַּעַמְדוּ שְׁלֵמִים וּמְלֵאִים דַּעַת לְכָל־חֵפֶץ אֱלֹהִים.
(קולוסים ד, 12)

השלמות של המאמין תלויה במידה שבה הוא מקיים את מלוא הרצון של אלוהים. בהקשר הזה, כתוב באיגרת אל העברים כך:

וֵאלֹהֵי הַשָּׁלוֹם אֲשֶׁר בְּדַם בְּרִית עוֹלָם הֶעֱלָה מִן־הַמֵּתִים אֶת־רֹעֵה הַצֹּאן הַגָּדוֹל אֶת־יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ. הוּא יַשְׁלִימְכֶם בְּכָל־מַעֲשֶׂה טוֹב לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּפָעֳלוֹ בָכֶם אֶת־הָרָצוּי לְפָנָיו בְּיַד־יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ לוֹ הַכָּבוֹד לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן.
(איגרת אל העברים יג, 20-21)

אנו נעשים מושלמים ומגיעים לידי סיפוק מושלם אך ורק במידה שבה אנו עושים את רצון אלוהים, בפי שגם חייו של ישוע היו שלמים כיוון שהוא מילא את רצונו של אלוהים בחייו.

אם מתגלים בחייך סימני תיסכול, חוסר התאמה, או מהומה רגשית, אני מציע לך לערוך בדיקה האם החיים שלך תואמים את רצון האל, כיוון שלפי הכתובים, חייך יהיו שלמים אך ורק במידה שבה אתה מכיר ועושה את רצון אלוהים. כל דבר אחר יביא אותך לידי תסכול ופירוק.

תודה לך אדוני על פעולתך בקרבי. אני מכריז שאני מקווה לעמוד ברצון השלם והמלא של אלוהים תוך תחושת שלמות וסיפוק בחיי. הושלמתי במשיח. אמן.

13 באוגוסט | משמעות השלמות

הושלמתי במשיח

בוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן.
(קולוסים ב, 9-10)

מה זאת אומרת להיות מושלם?

המילה "מושלם" מפחידה לעיתים אנשים. יש החושבים שלהיות מושלם זה אומר שלא עושים טעויות, לא אומרים את הדברים הלא נכונים, תמיד עושים הכל מאה אחוז. אנשים חושבים לעצמם ש"אם זה היעד, אני מוותר מראש, גם ככה זה בלתי אפשרית." למרות זאת, המילה "מושלם" נמצא בכתובים, לכן לא נוכל לברוח ממנה. עלינו להתמודד איתה במוקדם או במאוחר.

למילה "מושלם" בכתובים שלוש משמעיויות. המשמעות הראשונה מצביעה על בגרות. כולנו מסכימים שזו משימה אפשרית, שאינה מלווה באימה. משמעות נוספת מצביעה על משהו בלי פגם או מום. שתי המשמעויות אינן קשורות זו לזו בהכרח. ייתכן שיש אדם בוגר בעל מומים מסויימים בחלקי גופו. ייתכן שאפילו חסר איבר מגופו – זרוע, אצבע או אפילו איבר פנימי. במקרה הזה, בן האדם הוא בוגר, אולם אינו שלם. לעומת זאת ייתכן שיש אדם בלי מומים או פגמים שטרם הגיע לבגרות. כדי לתאר את השלמות, צריך לחבר בין המשמעויות השונות של המילה.

לְהַשְׁלִים אֶת־הַקְּדשִׁים לְמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה לְבִנְיַן גּוּף הַמָּשִׁיחַ.
(אפסים ד, 12)

הפועל "להשלים" ביוונית פירושו לחבר יחד או להרכיב יחד. נעשה שימוש במילה אחרת קשורה באיגרת אל העברים יא, 3, היכן שכתוב "הָעוֹלָמוֹת נַעֲשׂוּ בִּדְבַר הָאֱלֹהִים…" כך שהמילה מושלם קשורה גם לבנייה והתאמת דברים יחד בדרך שגורמת לכל המרכיבים לעבוד בהתאמה ולתפקד ביעילות. לפיכך יש לנו 3 הגדרות שונות לשלמות:

  1. בגרות
  2. שלמות
  3. שילוב נכון (להתאים הכל יחד כך שכלל זה יפעל בהרמוניה)

זו המטרה שהברית החדשה מציבה בפנינו כמאמינים בה.

תודה לך אדוני על פעולתך בקרבי. אני מכריז שאלוהים משלים אותי – הוא מחנך אותי לבגרות, הוא משלים אותי, והוא מכין אותי להתאים למקום שהוא יעד אותי אליו. הושלמתי במשיח. אמן.

12 באוגוסט | גישה באמצעות הרוח

יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל־אָבִינוּ.
(אפסים ב, 18)

הגישה שלנו לאלוהים לא יכולה להיות גדולה מזו שרוח הקודש מאפשר לנו, בגלל עיקרון מסוים אותו קבע אלוהים: מי שנשלח כשליח אלוהים חייב לקבל כבוד ממי שמבקש גישה לאלוהים. לפיכך, כאשר שלח האב את הבן, הוא קבע, "מעתה, איש לא יבוא אלי אלא דרך הבן. לא תוכל לעקוף את הנציג שלי מפני שאני מגבה את שליחי בכל מצב ובכל נסיבה."

כאשר ישוע סיים את משימתו בארץ ושב להיות עם האב בשמים, האב והבן שלחו את רוח הקודש. אותו עקרון עדיין תקף. אין לנו גישה לאב ולבן אלא באמצעות הרוח. לא נוכל לעקוף את הרוח ועדיין להגיע אל האב והבן.

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל־אָבִינוּ.
(אפסים ב, 18)

אין אנו יכולים לדחות את רוח הקודש ועדיין לזכות בגישה לאלוהים. מאמינים רבים בברית החדשה מתמקדים בעובדה שניתנה לנו גישה לאב דרך הבן. זה נכון לגמרי, אולם אין זו האמת השלמה. דרך הבן, באמצעות הרוח, מגיעים לאב. ככה גם האב שוכן בנו דרך בנו ישוע באמצעות הרוח. בשני הכיוונים – אם אנו באים לאלוהים או אם אלוהים בא אלינו, רוח הקודש מהווה מרכיב חיוני במשוואה. יש לנו גישה על ידי הבן באמצעות הרוח אל האב. האב שוכן בנו כאשר אנו חיים בבן באמצעות הרוח.

אם מוציאים את רוח הקודש מהמשוואה, אין לנו גישה לאלוהים ולאלוהים אין גישה אלינו. אנו לגמרי תלויים ברוח הקודש.

תודה לך אדוני שאני יכול לבוא אליך. אני מכריז שאני תלוי לגמרי ברוח הקודש בשביל לגשת אל הבן ואל האב. יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש. אמן.

11 באוגוסט | מסורת ודת = עבדות; רוח הקודש = חירות.

יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש

כִּי עַל־יָדוֹ יֵשׁ לִשְׁנֵינוּ מָבוֹא בְּרוּחַ אֶחָד אֶל־אָבִינוּ.
(אפסים ב, 18)

עובדה אחת חיונית שעלינו להפנים היא שרוח הקודש הוא אישיות. הוא לא רק אישיות, הוא גם אדון, בדיוק באותה מידה שאלוהים האב הוא אדון ואלוהים הבן הוא אדון. לרוח הקודש מעמד זהה לזה של אלוהים האב והבן. לפיכך ראוי שנגלה יראת כבוד כלפי רוח הקודש כפי שאנו נוהגים לגלות כלפי אלוהים האב ואלוהים הבן.

הָאָדוֹן הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ הָאָדוֹן שָׁם חֵרוּת.
(שנייה לקורינתים ג, 17)

בפסוק הזה, אנו רואים את הניגוד המוחלט בין עבדות לתורה או למערכת חוקים לבין חירות. ישנה רק דרך אחת לחירות. במקום שבו נמצא רוח הקודש, שם החירות.

מאמינים רבים מחזיקים בדעות שונות ומשונות בעניין מושג ה"חירות". יש כאלה האומרים "אם אנחנו לא רוקדים בקדמת הקהילה עד השעה 18:45 ביום שבת בערב, אין לנו חירות". או, "אם לא נמחה כפיים כולנו יחד, אין לנו חירות." יש אף מטיפים שחושבים שאם הם לא ירקעו על הבמה כשהם מטיפים, תוך כדי צעקות, אין חירות.

לחירות אין כל קשר לשום מערכת חוקים של קהילה כזו או אחרת או לפעולות מסויימות כגון הרמת ידיים. אולי זה ביטוי של חירות, אך באותה מידה זה יכול להיות גם עבדות. זה תלוי באם זה נעשה בהדרכת הרוח או בגלל מסורת דתית של אותה קהילה. מסורת דתית מובילה לעבדות; רוח הקודש מוביל לחירות.

תודה לך אדוני שאני יכול לבוא אליך. אני מכריז שבאשר רוח האדון שם החירות. יש לי גישה לאלוהים באמצעות רוח הקודש. אמן.

%d בלוגרים אהבו את זה: